רמי שיר, העורך של עיתון הילדים הוותיק בישראל, מסביר למה דווקא עיתון נייר יכול להציל את דור המסכים, ולעזור לילדים לחשוב לעומק.
הילד שגדל בין עמודי הנייר – אבל חלם על במה
אתם מכירים את "אצבעוני". סביר להניח שריח הנייר המודפס, הסיפורים המאויירים והילד על הסוס הם חלק מזיכרון הילדות שלכם. אבל סיפורו של מי שמחזיק היום במושכות המותג הוותיק הוא הכל חוץ מצפוי.
רמי שיר, העורך הנוכחי, לא תמיד רצה להיות ממשיך דרך. הוא חלם על פסנתר, תכנן ללמוד ניצוח בג'וליארד, ומשם צלל עמוק לעולם המחשבים וההייטק. "ממש לא חשבתי להיות האדם שיערוך וינהל את 'אצבעוני'", הוא מודה.
אז מה גרם למומחה מחשבים לעזוב את הקדמה ולחזור אחורה, אל עיתון הנייר? התשובה נשמעת כמעט כמו בדיחה: תקלה טכנית. יום אחד, אביו התקשר. מכונת השיכפול המכנית, ששימשה להדפסת כתובות המנויים, התקלקלה. רמי הציע "למחשב את מחלקת המנויים", אך אביו סירב, חשש מהטכנולוגיה הצעירה והיקרה. רק כאשר המפעל בשווייץ הודיע לו שהטכנולוגיה שלו היא "היסטוריה" ושיעבור למחשב – רמי הגיע למערכת.
"ככה הגעתי לאצבעוני," הוא מספר, "לא לכתוב ולא לערוך – רק למחשב את מחלקת המנויים". מה שהתחיל כפרויקט טכני קצר, הפך למסע חיים. הוא הקים את העיתונים "צב-צב" ו"פריק", והיום הוא עומד בחזית המאבק על נפש הילד בעולם הדיגיטלי.
הסוד האמיתי של עיתון שמחזיק 73 שנה: לא נוסטלגיה, אלא פדגוגיה
"במה העיתון של היום שונה מהעיתון של פעם?" זו שאלה שרמי שיר נשאל רבות. במבט מבחוץ, הוא גדול, עשיר, צבעוני ואיכותי יותר. אבל במבט מבפנים – שם מסתתר היתרון המכריע עבורכם, ההורים והסבים:
"המילה 'ילדים' היא מכלול של עולמות," קובע שיר, "ילד בן שלוש, ילדה בת חמש, ילד בן שבע, ילדה בת תשע… כל גיל הוא עולם אחר של אוצר לשוני, ידע כללי ויכולת ריכוז. אי-אפשר לעשות עיתון אחד שמתאים לכולם."
כאשר הבין זאת, הוא המשיך להעמיק את השכלתו ולמד פיתוח תוכניות לימודים. זאת הסיבה ש'אצבעוני' אינו רק "עוד מגזין" – אלא תוכן שנבנה מתוך הבנה מעמיקה של התפתחות קוגניטיבית ורגשית.
"אפשר לכתוב לילדים על הדברים הכי מורכבים בעולם, כמו מדע, טבע, מחשבים – בתנאי שמתאימים את הכתיבה לגובה העיניים שלהם."
כאשר ילדכם או נכדכם מחזיקים גיליון של אצבעוני, אתם לא רק מעניקים להם הנאה, אתם מבטיחים להם תוכן שנכתב על ידי מי שמבין את שלבי ההתפתחות המדויקים שלהם.
הפתרון למגפת הידע הרדוד: המסורת שהופכת למצפן
"הילדים של היום הרבה יותר חכמים," אומרים לעיתים הורים. רמי שיר מציע זווית אחרת:
"מבחינת האבולוציה השכלית, ילדים לא השתנו כבר מאות שנים. אבל הטכנולוגיה השתנתה."
השינוי יצר מצב בו ילדים נחשפים למידע "רב, מהיר ונגיש", אך שיר מזהיר: "חלק גדול מהידע הכללי הזה שטחי ורדוד… הם נחשפים לכותרות טיקטוק של חמש שניות… ולא קוראים ספר או כתבה מעמיקה שנותנת ידע עשיר."
בעיתוני משפחת "אצבעוני" (צב-צב, דבון, אצבעוני, משבצת וזבנג) של היום אני מקפיד בקנאות על אותם ערכים של פעם: אהבת האדם, שלום, שיוויון ועוד… לצד עידוד קריאה ודחיפה לחשיבה ביקורתית ויצירתית. זה לא רק שימור נוסטלגיה, אלא קיום של גשר לתוכן איכותי בעולם שאיבד את העומק.
כששואלים את שיר איך הוא יודע אילו נושאים מעניינים את הילדים של היום, הוא מחייך ועונה: "קל. אני שואל אותם! אני פוגש ילדות וילדים בבתי-ספר ובספריות… ואני ממש מראיין אותם…"
"מה אני מאחל לעיתון לקראת גיל 100?" עונה שיר בשאלה, "אני מקווה שעיתוני הנייר המודפסים, עם הריח והמגע, ימשיכו להתקיים אז."
זו לא רק תקווה, זו הבטחה: העיתון שאתם זוכרים ואהבתם, מעודכן ומתאים יותר מתמיד לילדים של היום.
אל תתנו לילדים ולילדות או לנכדים ולנכדות שלכם להסתפק ב"ידע רדוד". זה הזמן לחבר אותם למסורת של עומק, ערכים וחשיבה ביקורתית, שנכתבים על ידי אנשי מדע, הסופרים המובילים בארץ תחת ניצוחו של רמי שיר, שבילדותו חלם להיות מנצח תזמורות… הוא ילד בנפשו שמבין בדיוק איך הראש הצעיר עובד!
לא בטוחים איזה עיתון הכי מתאים לגיל של הילד/ה או הנכד/ה?
השאירו פרטים ונחזור אליכם לשיחת ייעוץ קצרה – נעזור לכם לבחור את העיתון המדויק מתוך חמישה עיתונים שונים, שכל אחד מהם נבנה במיוחד לגיל אחר.